העבר האפל של דרום קוריאה - המלחמה על הדמוקרטיה

דרום קוריאה, שנחשבת כיום לאחת המדינות הדמוקרטיות והמתקדמות ביותר בעולם, עברה תקופות היסטוריות קשות ומאתגרות.

בין פרקים אלו בולטת התקופה של הדיקטטורה הצבאית, שהשפיעה עמוקות על החברה, הפוליטיקה והכלכלה של המדינה.

הרקע לעליית הדיקטטורה הצבאית:

לאחר מלחמת העולם השנייה וסיומה של תקופת הכיבוש היפני, קוריאה חולקה לשתי מדינות – הצפון הקומוניסטי בהנהגת קים איל-סונג ובעזרת רוסיה, והדרום האנטי-קומוניסטי בהובלת ארצות הברית.

מלחמת קוריאה (1950-1953) חיזקה את הפערים בין הצדדים, אך גם השאירה את דרום קוריאה מוחלשת מבחינה פוליטית וכלכלית.

בשנות ה-60, חוסר היציבות הפוליטית והמשבר הכלכלי ששררו במדינה הובילו לעליית הצבא ככוח דומיננטי בזירה הפוליטית. בשנת 1961 ביצע הגנרל פאק צ'ונג-הי (Park Chung-hee) הפיכה צבאית, שהפכה את דרום קוריאה למדינה הנשלטת תחת שלטון צבאי.

תקופת שלטונו של פארק צ'ונג-הי:

פארק צ'ונג-הי היה מהדמויות המרכזיות בתקופת הדיקטטורה הצבאית. בתקופת שלטונו (1961–1979) הוא שם דגש רב על פיתוח הכלכלה הדרום-קוריאנית.

בתקופה זו נוסד מה שנקרא "הנס הכלכלי על נהר ההאן", כאשר דרום קוריאה הפכה ממדינה ענייה למדינה מתועשת ומשגשגת.

עם זאת, הצלחותיו הכלכליות לוו בדיכוי פוליטי חסר פשרות.

ממשלתו של פארק צ'ונג-הי פגעה בזכויות האדם, דיכאה את האופוזיציה, והשתמשה בחוקי חירום כדי לשלוט באזרחים ולמנוע מחאה.

ההפיכה של 1979 והמשך השלטון הצבאי:

בשנת 1979, פארק צ׳ונג-הי נרצח על ידי חברו הקרוב קים ג׳ה-גיו, מנהל סוכנות הביון הדרום קוריאנית דאז בעקבות התקוממות בוסאן-מסאן שהתרחשה באוקטובר של אותה השנה. סטודנטים של אוניברסיטת בוסאן מחאו כנגד הדיקטטורה וקראו לסיימה.

בעקבות כך, הוכרז שוב משטר צבאי וכ-66 אזרחים נשפטו בבית דין צבאי על מחאתם.

עד היום לא ידוע אם ההתנקשות הייתה מתוכננת, או אירוע ספונטני.

בעקבות התנקשות, הייתה תקווה לשינוי דמוקרטי בקרב העם. עם זאת, ההפיכה הצבאית של 1980, בראשות צ'ון דו-הוואן (Chun Doo-hwan), השאירה את המדינה בשלטון צבאי.

תקופתו של צ'ון אופיינה אף היא בדיכוי פוליטי, כולל הטבח בעיר גוואנגג'ו (Gwangju), שבו נהרגו מאות מפגינים פרו-דמוקרטיים, מרביתם סטודנטים.

כמות ההרוגים אינה ידועה במדוייק עד היום, כשההשערות נעות בין 1,000 ל-2,000 בני אדם. הערכות מניין הפצועים גם אינן חד משמעיות ונעות בין 1,800 ל-3,500 איש.

המעבר לדמוקרטיה:

המחאות ההמוניות של שנות ה-80 לחצו על הממשלה הצבאית לבצע רפורמות פוליטיות.

בשנת 1987, בעקבות מחאות ציבוריות עזות ולחץ בין-לאומי, התקיימו בחירות דמוקרטיות בדרום קוריאה.

מאז, דרום קוריאה הפכה לדמוקרטיה יציבה ולמנהיגה עולמית בתחומים רבים.

הדיקטטורה הצבאית בדרום קוריאה היא פרק מרכזי ואפל בהיסטוריה של המדינה.

אף על פי שתקופה זו הייתה קשה מבחינה פוליטית וחברתית, היא הובילה להתפתחות כלכלית אדירה והייתה חלק בלתי נפרד מהמעבר של המדינה לדמוקרטיה משגשגת.

כיום, דרום קוריאה זוכרת את עברה הדיקטטורי, אך היא משמשת דוגמה למדינה שהצליחה להתגבר על קשיים ולהפוך למעצמה דמוקרטית מוערכת בנוף הפוליטי.